את השאלה "מה אנחנו מרווחים וכמה זה שווה לנו" אנחנו בדרך-כלל שואלים הפוך: כמה אנחנו מרוויחים ומה זה שווה לנו.
הפוך. צריך לשאול את זה הפוך:
*מה*
**אני**
מרוויח מכל העשייה הזו שלי על סטוריטלינג –
כדרך להשגת כל יעד?
אם התשובה שלי הייתה (רק) כסף, אז לא הייתי מרוויח שקל, או תמיד הייתי צריך לעבוד בשבילו קשה יותר, מתאמץ יותר.
לא ממש אני.
בסוג של מסכה של מישהו שחושב על לענות ללקוחות פוטנציאליים מה זה שווה להם.
אני לא רוצה להגיד מה זה שווה להם. אני רוצה *שהם* יחליטו *כמה* זה שווה להם.
שהם יראו בעיניים את המחיר (ולא רק העלות של תכנית או שירות או מוצר כזה או אחר) כשהם מוותרים על עזרה,
כשהם נמנעים מלהיות בפוקוס,
כשהם לא מייצרים לעצמם שגרה ותודעה וניהול של מותג מוביל.
אם התשובה שלי הייתה (רק) כסף, אז לא הייתי מרוויח שקל, או תמיד הייתי צריך לעבוד בשבילו קשה יותר, מתאמץ יותר.
לא ממש אני.
אני רוצה שהם יבינו מה
**הם**
הולכים להרוויח
מהשינוי הזה שנכנס לחיים שלהם,
לעסק שלהם,
לכל מערכת יחסים שיש להם
בינם לבין הקהל שהם *באמת* רוצים
לדבר איתו / לעבוד מולו / לעזור לו / להשפיע עליו / למכור לו
(זה אותו הדבר, וזה נכון לכל מערכת יחסים באשר היא).
כי אם אנחנו לא מרוויחים את עצמנו,
אז לא הרווחנו דבר.
ואם אנחנו עסוקים בלרצות/לספק תועלות של אחרים,
אז לא הרווחנו דבר.
ואז, שום תכנית ליווי, שום שעת ייעוץ, שם אסטרטג סטוריטלינג ושום מנטור – לא יהיו שווים את המחיר. כל מחיר, וכל מה שנדרש לשלם בדרך להשגת הדבר הזה, שאנחנו כל-כך רוצים להרוויח.
כשלקוח פוטנציאלי אומר לי שהחלום שלו זה לעשות כסף, השאלה הראשונה שאני שואל אותו לאחר מכן – היא: ומה אתה הולך לעשות עם כל הכסף הזה?
יופי, הרווחת. יש הרבה ספרות ירוקות בחשבון הבנק.
ומה עכשיו? איך נראה היום של מישהו שהרוויח את כל הכסף הזה?
ורק אז, רק אז בכלל מתחילה השיחה.
עזבו את זה.
רק אז בכלל מתחיל להיוולד מותג.
