דוד אלהרר | deStory

כשאין לנו מה להפסיד אנחנו מתחילים להרוויח

מכירים את הביטוי “כשאין לנו מה להפסיד, אנחנו מחילים להרוויח?”
האם אנחנו מסוגלים להיות ב”מוד” הזה בעשייה שלנו, או שיש דברים שלא נעשה (כמו חלילה לעוף על עצמנו קצת) רק בגלל ש”יש לנו מה להפסיד?” האם זה באמת הפסד? ויותר מזה: מה אנחנו בכלל מרוויחים כשאנחנו לא מפסידים בשום מקרה?

הרבה פעמים, ובמיוחד לאחרונה, מול הלקוחות שלי, בפוסטים שלי, בשיעורים שאני בונה לתכנית הליווי, בשיחות עם שותפים לדרך – אני מוצא את עצמי חוזר אל המשפט – “כשאין לנו מה להפסיד, אנחנו רק מתחילים להרוויח”. ואני חושב שהרבה פעמים אנשים מבינים את זה במובן אחר ממה שאני מתכוון אליו.

 

אני בעיקר מתכוון לזה שאנחנו לא באמת מפסידים שום דבר כשאנחנו מרשים לעצמנו להיות קצת יותר כמו המותגים שאנחנו. כל השריטות האלה שיש לנו בראש, על איזשהו הפסד ענקי אם נרשה לעצמנו קצת לעוף על עצמנו (הפסד חברתי, הפסד כספי, הפסד מוניטין או פאסון) – פתאום נראות לא כזה הפסד, כשברגע אחד נלקחת הוודאות הכלכלית מעוד ועוד משפחות ועסקים בישראל. אנחנו רואים את זה מסביב ומרגישים שהטבעת מתקרבת מדי גם אלינו. מכיר את זה.

 

בחודשים האחרונים אני מוצא את עצמי בשיחות אחרות לגמרי עם הלקוחות שלי, עם מתעניינים בתכנית הליווי, עם קולגות. אנשים שמבינים לאן זה הולך, ובמקום להישאר על הברכיים ויד מושטת לאוויר לרחמים – הם מתחילים להוביל:

*להוביל קהילה, גם אם זה רק כמה עשרות אנשים;

*להעניק ערך, בחינם לגמרי (אני תמיד טוען שאנשים לא צריכים לשלם על ידע, אלא רק על יישום);

*לעורר השראה, באמצעות סיפור טוב ורלוונטי, שיכול לחכות לקהל שלהם, בזכותם – בצד השני של כל המחשבות, החדשות, הפחדים, האמונות והדאגות שלהם. להיות קצת יותר “סוף טוב” בתוך כל מה שקורה מסביב;

*וגם להרוויח. לא רק כסף, אבל כן, גם כסף. אין שום סיבה להתנצל על שפע שנכנס לחייך בזכות ההשפעה לטובה שאתה מחולל.

 

וכן, כמובן, ומעל הכל, גם להרוויח את עצמם.

עם כל הפומפוזיות של זה, זאת הסיבה המרכזית שאני אוהב לעשות את מה שאני עושה מאז שפתחתי את העסק שלי ב-2018. אנשים מרוויחים את עצמם. יזמים, בעלי עסקים, מנהלים – מגלים שאפשר להיות פחות עם מסיכות, עם הרבה יותר קירבה ואחריות ואותנטיות ואנושיות, ועדיין להרוויח – על כל המשתמש מכך.

אחלה של מקום עבודה יצרתי לעצמי, אז ברור שפומפוזי.

 

והשינוי השקט הזה,

זה שמתחולל להרבה מאד יזמים, מנהלים, בעלי עסקים בראש, בהתחלה זה תמיד בראש, איש איש לביתו,

ואז בקהילות קטנות, של אנשים שותפים למטרה, גם אם זה ברמת השכונה, גם אם זה ברמת האירוע המשותף, המוצר המשותף, הוובינר המשותף,

ואז בקהילות גדולות יותר, תחת ערך משותף, במרחב הוירטואלי או הגיאוגרפי, עם מטרות גדולות יותר: עסק, חינוך, רפואה, ריפוי, ייעוץ, כושר, כלכלה, זוגיות, או סתם מסרים של הפצת טוב בעולם. פתאום “עצמאי” מקבל משמעות אמיתית של מוביל דרך. תסתכלו על הצד הזה לפעמים ותראו כמה הזדמנויות להרוויח טמונות בכוחם של אנשים להסתכל על הנולד בזוית מחוייכת.

ופתאום, אחרי שבועות ספורים, חודשים בודדים – זה נראה אחרת.

פתאום “יש שכל” מאחורי הרעיון שמתחבר לקהל שמתחבר לשורת רווח.

ופתאום, הבנאדם של אתמול,

זה שאמר לעצמו “אין לי מה להפסיד”

מתחיל להרוויח

את מי שהוא באמת,

את הקהל הרלוונטי עבורו,

ואת הכסף הגדול באמת.

 

מזל שזה לא קורה פתאום.

כשאין לנו מה להפסיד, אנחנו מתחילים להרוויח

אהבתם? איזה כיף! אפשר גם לשתף :)

הצטרפו לרשימת התפוצה של קהילת המותגים האנושיים

וקבלו במתנה את סט הכלים האולטימטיבי
לביסוס אסטרטגיית מותג סביב העס”ק שלך:
ערך, סיפור, קהילה

פוסטים שאולי יעניינו אותך